ספר מצוות קטן קל״ז:א׳-ב׳

מהדורה: עמודי הגולה, קאפוסט תק"פ

« ספר מצוות קטן קל״ו ספר מצוות קטן קל״ח »

1 משנה תורה, הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים פתח ↗

אֵין מְנַחֲשִׁין כְּעַכּוּ"ם שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יט כו "לֹא תְנַחֲשׁוּ". כֵּיצַד הוּא הַנַּחַשׁ. כְּגוֹן אֵלּוּ שֶׁאוֹמְרִים הוֹאִיל וְנָפְלָה פִּתִּי מִפִּי אוֹ נָפַל מַקְלִי מִיָּדִי אֵינִי הוֹלֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי הַיּוֹם שֶׁאִם אֵלֵךְ אֵין חֲפָצַיי נַעֲשִׂים. הוֹאִיל וְעָבַר שׁוּעָל מִימִינִי אֵינִי יוֹצֵא מִפֶּתַח בֵּיתִי הַיּוֹם שֶׁאִם אֵצֵא יִפְגָּעֵנִי אָדָם רַמַּאי. וְכֵן אֵלּוּ שֶׁשּׁוֹמְעִים צִפְצוּף הָעוֹף וְאוֹמְרִים יִהְיֶה כָּךְ וְלֹא יִהְיֶה כָּךְ. טוֹב לַעֲשׂוֹת דָּבָר פְּלוֹנִי וְרַע לַעֲשׂוֹת דָּבָר פְּלוֹנִי. וְכֵן אֵלּוּ שֶׁאוֹמְרִים שְׁחֹט תַּרְנְגוֹל זֶה שֶׁקָּרָא עַרְבִית. שְׁחֹט תַּרְנְגלֶת זוֹ שֶׁקָּרְאָה כְּמוֹ תַּרְנְגוֹל. וְכֵן הַמֵּשִׂים סִימָנִים לְעַצְמוֹ אִם יֶאֱרַע לִי כָּךְ וְכָךְ אֶעֱשֶׂה דָּבָר פְּלוֹנִי וְאִם לֹא יֶאֱרַע לִי לֹא אֶעֱשֶׂה, כֶּאֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בַּדְּבָרִים הָאֵלּוּ הַכּל אָסוּר. וְכָל הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה מִפְּנֵי דָּבָר מִדְּבָרִים אֵלּוּ לוֹקֶה:

2 ברית משה פתח ↗

שלא א לנחש כעכו"ם כו'. לכאורה יש לדקדק דמדוע מנה רבינו ז"ל תחלה שלא לנחש ואח"כ שלא לקסום ושלא לעונן והרמב"ם ז"ל בסה"מ מנה תחלה במל"ת ל"א ול"ב שלא לקסום ושלא לעונן ובמל"ת ל"ג שלא לנחש ובחיבורו הל' עכו"ם פי"א נקט דינם כסדר שנקט רבינו דבהלכה ד' כתב שלא לנחש ובהלכה ז' שלא לקסום ובהלכה ח' שלא לעונן וא"כ על רבינו י"ל כיון שדרכו להלוך בעקבותיו של הרמב"ם בחיבורו ע"כ נקט כסדרו אבל על הרמב"ם בסה"מ טעמא בעי דמדוע שינה מחיבורו, ונ"ל ליישב בס"ד דכשתעיין בסה"מ מל"ת ל"ג תראה דסובר דלא ימצא בך מעונן ומנחש דפ' שופטים פי"ח פ"י הוא עיקר אזהרה לענין התראה שלא לנחש ועל לא תנחשו דפ' קדושים פי"ט פכ"ו סובר שנכפלה אזהרתה לחוזק הענין וכיון שבפסוק לא ימצא בך כתיב קוסם ומעונן תחלה ואח"כ מנחש ע"כ מנה בסה"מ ג"כ כפי סדר זה אבל בחיבורו דסובר דהפסוק לא תנחשו עיקר אזהרה שלא לנחש כמ"ש בהלכה ד' שם אין מנחשין בעכו"ם שנ' לא תנחשו כו' ולא נקט בחיבורו הפסוק לא ימצא בך כלל לזה וכיון דלא תנחשו כתיב מקודם לא ימצא בך שהוא אזהרה לקוסם ומעונן ע"כ נקט גם את דינם כפי סדר זה ורבינו דגכ"ס כהרמב"ם בחיבורו דלא תנחשו עיקר אזהרה שלא לנחש ע"כ מנה ג"כ כפי הסדר של הרמב"ם בחיבורו כמובן, ועי' סמ"ק ז"ל סי' קל"ז שג"כ סובר דלא תנחשו עיקר אזהרה שלא לנחש ואפ"ה מנה מתחלה בסי' קל"ו שלא לעונן ואח"כ בסי' קל"ז שלא לנחש ובלא"ה צ"ע על סידורו דבסי' קל"ח מנה שלא לכשף ובסי' קמ"א קמ"ב וקמ"ג שלא לחובר חבר שלא לשאול למתים ושלא לקסום ואין לי עת לברר את טעמו ולא באתי רק לעורר. ומ"ש רבינו שלא לנחש כעכו"ם כו' כ"כ גם הרמב"ם וכבר עמד על מלת כעכו"ם הנר מצוה סי' י' אות ט"ו ומיישבו היטב עי"ש:

1 רמב"ם פי"א דהלכות עכו"ם. סמ"ג לאוין סימן נא: טור י"ד סימן קעט.

2 שלא לנחש דכתיב ויקרא יט לא תנחשו ואמרו רבותינו זה האומר פתו נפלה מפיו: מקלו נפל מידו צבי הפסיקו: עורב קורא לו וכל כיוצא בו כגון שאומר אם יהי זה אעשה זה הן לעשות הן להניח מן המעשה:

« ספר מצוות קטן קל״ו ספר מצוות קטן קל״ח »